דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
issue 48
31 בדצמבר 2008 | / מהדורה 48

התרוששות – המצב הישראלי לנוכח המשבר הכלכלי והערכי באמריקה

בזמן עריכת הגיליון – גיליון העוסק במשבר הכלכלי בארצות הברית, בעלייתו של ברק אובמה ובהשפעת שני אלה על ישראל – הטרידה אותנו שאלה שלא נתנה לנו מנוח: כיצד זה יכול להיות ששכבה שלמה בחברה האמריקאית, השכבה המובילה מבחינה כלכלית, בגדה באתוס היסודי שלה, האתוס הפרוטסטנטי של עבודה-קשה-מביאה-להצלחה-כלכלית?

האם לא יצוק בבסיס עולם הערכים הזה קשר גורדי בין משכורות ובונוסים למצב הממשי של החברה שהאדם עובד בה? כיצד זה יכול להיות שלא היה שום קשר בין המצב הפיננסי של בנקים להשקעות, למשכנתאות ולשאר ירקות, ושל חברות ענק אחרות, לבין המשכורות והבונוסים שבכיריהם שלשלו לכיסיהם? מדוע ניתן לחברות דירוג האשראי, שעובדיהן קיבלו משכורות עתק, להישען זמן רב כל כך על כספי שוחד ששילמו עבור הדירוג חברות שמצבן הפיננסי היה רעוע? היכן בדיוק היה הפיקוח על שוק ההון האמריקאי? והכי חשוב: מדוע נפרם הקשר בין המוסר האמריקאי הבסיסי לבין המנהיגות הכלכלית של ארצות הברית? ומעבר לשאלה המוסרית, כיצד איבדה מנהיגות זאת את הקשר עם המציאות, והאם לא היה ברור לה שהתנהלותה תסתיים באסון?

מרוב שהוטרדנו מהשאלות הללו, התקשרנו לכמה מנהיגים אינטלקטואלים של החברה היהודית האמריקאית והצענו להם להתראיין לגיליון על הסוגיה הנ"ל. לתדהמתנו ? התגובה היתה סירוב מוחלט, מהול באימה מעצם הצגת השאלה. התנהגות זו, של אנשים שזוכים להערכה ציבורית רבה, מדאיגה מאוד. ואז נוספה על הצרות הללו פרשת מיידוף, וסכנותיה המרובות, הכלכליות והיהודיות כאחד.

מן התחקיר שערכנו לקראת הגיליון התברר לנו כי באמריקה אין עדיין תהליך של התמודדות עם סוגיית ההתרוששות המוסרית של האליטה הכלכלית. הדבר איננו נכון לגבי גיליון זה. השאלה שעוברת כחוט השני ברוב המאמרים בגיליון היא: מה המחיר של שיתוף הפעולה היהודי עם השיטה שנסתאבה; האם המחיר יסתכם בפגיעה קשה במוסדות יהודיים – בארץ ובחו"ל – הנהנים מתמיכה של נדבנים שנפגעו מהמשבר, ובפגיעה באנשים שעסקיהם קרסו ועובדיהם פוטרו?

ואולי הפגיעה עלולה להיות קשה יותר. האם העובדה שיהודים כה רבים היו שותפים בכירים למהלכים כלכליים בעייתיים בעליל איננה מחייבת חשבון נפש לאומי ? בארצות הברית ובארץ ? הבודק מחדש את סולם הערכים שעל פיו אנו פועלים? האם ערכי הציוויליזציה היהודית צריכים להמשיך להיות כלואים בבתי כנסיות, בלי שתהיה להם כל משמעות בחיים הממשיים ? הכלכליים והאחרים – או שעליהם לפרוץ את הגטו הזה כדי להיות אלטרנטיבה ערכית ממשית לסולם הערכים שעל פיו פעלו כה רבים מבינינו עד לאחרונה?

נדמה לי, שאם לא נבדוק את התנהגותנו כחברה וכעם בשעה לא מרנינה זו; אם לא נתייחס ברצינות הראויה לאתגר המוסרי שהמציאות מטיחה בפנינו ? עלולות להיות למשבר זה השלכות קשות במיוחד.

במבי שלג היא העורכת הראשית והמייסדת של "ארץ אחרת"

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה